שוק הדבש בישראל 2018 

שוק הדבש בישראל לשנת 2018 

ארץ ישראל  ידועה בכינוי "ארץ זבת חלב ודבש" האם באמת התכוונו לדבש? מסתבר שהמילה דבש מופיע בתנ"ך לא פחות מ 54 פעמים, יש המפרשים שהכוונה אכן לדבש ויש כאלו שאומרים שאין כל אזכור על הדבורים ולכן מדובר במיצוי מתוק של הפרי.

על פי המסורת והדת היהודית יש לדבש ערך ודפוס צרכני המושפע מתרבות חגי ישראל, הרי שהדבש הוא הסימבול למתיקות, "...מתוקים כדבש"

הדבש מסמל מתיקות ובשנים האחרונים מתקשר רבות לסגמנט הבריאותי, אנו רואים יותר ויותר מוצרים שאינם מוצרי מזון עשירים בדבש, החל מקרמים לשימוש חיצוני ועד לשמפו ומרכך שיער, גם בתחום הרפואי והקוסמטי ישנה התפתחות וחדשנות מתמדת, הדבש בעל ערכים לחיזוק הגוף ומתקשר למוצרי בריאות שחלקם קשורים ל"תרופות סבתא" וחלקם מבוססים על מחקרים רפואיים מבוססים.

קהל הצרכנים משייכים את הדבש למוצרי מרפא רבים, תופעות הצטננות, שיעול, כאבי ראש, ליחה, בעיות בעור כגון הרפס סימפלקס ופצעים כרוניים.

למרות שמעל 70% ממרכיב הדבש הינו סוכר הוכח מדעית שהדבש גרם להורדת רמת הגלוקוז בדם לעומת צריכת סוכרים גולמיים ומעובדים והוא ידוע בריכוז גבוה של חומרים נוגדי חמצון (אנטי אוקסידנטים)

תרבות גידול הדבורים בישראל ותיקה כמעט כפול מגיל המדינה ויש לה היסטוריה של 136 שנים עוד משנת 1882.

 מה קורה בשוק הדבש?

בישראל פזורות יותר מ100,000 כוורות, בכל נקודת מרעה מוצבות כ 40 כוורות ובישראל ישנן כ 6300 נקודות מרעה מתאימות להצבת כוורות, בישראל מוצבות כ 60,000 כוורות בגידולים חקלאים לצורך האבקה. ישנם כ500 דבוראים אשר עוסקים במלאכת היצור בענף

בכל שנה נוטעים הדבוראים בשיתוף קק"ל כ 100,000 צמחי צוף לשימור והגברת יכולת ייצור הדבש.

כל כוורת מייצרת כ 35 ק"ג דבש לשנה ורדיית הדבש נעשית בעיקר בחודשים בין מאי לאוגוסט בשנה.

הישראלים אוהבים דבש, מדברים דבש אך עדיין צריכת התוצר לנפש נמוכה ב 30% מהצריכה במדינות אירופה, הצרכן הישראלי צורך כ500 גרם דבש לשנה לעומת האירופאים שצורכים 650 גרם דבש בשנה.

מה הצרכן הישראלי עושה עם הדבש?

בשנים האחרונות הדבש קיבל משמעויות רבות אם זה בפן הבריאותי ואם זה בפן הקולינרי, השימוש בדבש צמח בעקבות מתכונים וחדשנות בתחום הבישול ושילוב של טעמים מהעולם הרחב, רטבים משולבים בדבש כגון חרדל ודבש, דגנים מצופים דבש, טחינה ודבש ועוד שילובים בחדשנות אך השימוש העיקר בעולם הקולינריה נמצא דווקא בתיבול, עוף בדבש, אווז בדבש, מרינדות לבשר, סלטים ותוספת לארוחות בוקר ובריאות כגון מוזלי וגרנולה. דפוסי הצריכה גברו בישראל גם עם שילוב של אחוז גבוה מהעלייה ממדינות אירופה לישראל כך גם גברה הדרישה והצריכה.

הדבש נמצא כמרכיב באפייה וכמו כן מוביל כתחליף לסוכר, אם זה במשקאות חמים, לתיבול ולמריחה.

שוק הדבש העולמי צמח בשני העשורים האחרונים ב 30% ועומד כיום על כ 2 מיליון טונות דבש בשנה ומגלגל כ 6340 מיליון דולר בשנה.

אסיה מובילה בייצור הדבש העולמי ואוחזת ב45% מהשוק העולמי, מדינות אירופה עומדת על 23% ואפריקה על 11.5% התוצר באירופה מספק כ60% ומסתמכים על תוצר מיובא בערך של כ 40% מכמות הצריכה ובארה"ב כמות הדבש המיובא עולה על 65% מכלל התוצר.

שוק הדבש בישראל מגלגל 110 מיליון ש"ח בשנה ונצרך בכמות של מעל 3600 טונות דבש בשנה, מחזור מכובד אך לא משמעותי ביותר אשר בעל השפעה על מדדי המזון.

ישנם בישראל כ30 משווקים ויצרני דבש אשר אורזים וממתגים אך קיימת גם תופעה של ריכוזיות בשוק הדבש המקומי שמרכזות את המכירות למותג אחד מוביל אשר מוגדר על פי נתחי השוק כמונופול בתחום

מי למעשה מוביל את שוק הדבש בישראל?

דבש מכוורת יד מרדכי ו/או דבש הממותג יד מרדכי הוא השחקן המוביל בשוק הדבש בישראל ועומד על 56% מנתחי השוק ובהיקף מכירות 2017 שעמדו ע"ס 61 מיליון

אחרי יד מרדכי נמצאת כוורת עמק חפר עם 6% אחריה כוורת עין חרוד עם 5% נתחי שוק למותג וכל מותגי הדבש השונים עומדים על 14% מסך היקפי המכירות.

המגמה שנמצאת בגידול הינה דבש אשר נמכר תחת המותג הפרטי של רשתות השיווק כגון מותג פרטי של רשת שופרסל ו/או רמי לוי ודומיהם צמחה ל19% נתח שוק, נתח השוק של המותג הפרטי תופס נתח משמעותי ורובו מיוצר על ידי הכוורות המקומיות.

שוק הדבש בישראל הינו שוק יציב ונמצא בצמיחה מבוקרת ומתמדת באחוזים בודדים, השינויים נמצאים בקבלת החלטות הצרכן בבחירה בין מותג אחד למותג אחר. ביחס לשנים קודמות כוורת יד מרדכי איבדה כ4% נתח שוק מהיקף מכירותיה לקהל הצרכנים בישראל.

המכון לחקר הקמעונאות בישראל ביצע מס' מחקרים בתחום על מנת ללמוד מה רוצה הצרכן הישראלי ומה העדפותיו על מנת לבחון האם ישנו פוטנציאל עסקי לשחקנים נוספים בשוק הדבש המקומי וזאת לאחר בחינה של מס' יבואנים אשר ניסו לבצע החדרה של מותגי דבש בינלאומיים לישראל ונחלו כישלון.

דבש לצרכן הישראלי

למרות השילובים בדבש וניסיון שיווק מוצרים כגון דבש עם אגוזים וממרחים משולבים כל אלו הגיעו במוצר חדשני אך אורך חיי המדף היו נמוכים מאוד, הדבש הינו מוצר בסיסי וטבעי שההבחנה בטעם היא מאוד נמוכה עקב ריכוזיות של 70% סוכר.

במבחני טעימות לא נחשפו מומחי טעם וריח להבחין בין מותג למותג ויתרה על כך בישראל המכירות הדומיננטיות מגיעות משלוש כוורות עיקריות ושגם חלקן משלבות תוצר מיובא המסקנה הצרכן הישראלי אינו מבחין בין מותג למותג על פי חוש הטעם והריח.

האבחנה על פי מראה ויזואלי קיים וחוזק המותג ברור ומתאים לנתחי השוק, במדגם בו נבחנו חוזק המותגים חוזק המותג של יד מרדכי עמד על 88% מול כוורת עין חרוד ועמק חפר שעמדו על 7% לעין חרוד ו18% לעמק חפר בזמן שצרכנים רבים לא ידעו על קיום הכוורות.

התפיסה הצרכנית לדבש בישראל הציגה אסוציאציה מובהקת לחקלאות ושיוך לקיבוץ ומושב חקלאי וזה הפרמטר המוביל לכישלון מותגים בינלאומיים בישראל בקטגוריה. התפיסה היא למוצר בריאותי למרות אחוז הגלוקוז הקיים בו וישנו קשר לטבעיות וזה מה שהצרכן הישראלי דורש קיבוץ יד מרדכי, קיבוץ עין חרוד, עמק חפר ריכוזיות של קיבוצים, עמק, טבע לעומת מותגים שניסו לחדור בשמות מתוחכמים, אפילו המותג סן דלפור שמוביל קטגוריה בתחום מעדני הפרי ומשתייך למוצרים בריאים לא זכה להצלחה בניסיון ההחדרה בשוק הדבש.

עיקר הצריכה של הדבש מתבצעת דרך רשתות שיווק המזון הקמעונאיות וסגמנט נוסף שנמצא בצמיחה אלו חנויות המתמחות למוצרי בריאות. 37% מהצרכנים מעדיפים לצרוך דבש בצנצנת בכמות של 1ק"ג 25% מהצרכנים מעדיפים לרכוש דבש בבקבוק לחיץ בכמות ממוצעת של 400 גרם העדפה נוחות על מחיר ו 26% מהצרכנים צורכים דבש בצנצנת בכמות של 350 גרם

הדפוס המעניין בעודנו ישראלים מציג שיש הבדלי צריכה גם בקהל הצרכנים הכללי, מגזר ישראלי רוסי צורך יותר דבש ממגזר ישראלי ב 18% וכמו כן מגזר ערבי צורך דבש מעל הממוצע הישראלי ב 22% ומרבה להשתמש בו לאפייה וקינוחים.

ארץ זבת חלב ודבש אנחנו והייחודיות של קהל הצרכנים הישראלי זה שבראש השנה צריכת הדבש מוגברת ביחסיות גבוהה ותופסת כ 30% מהצריכה השנתית ומוכרת בחודש אחד מעל 20 מיליון ש"ח

המסקנה העיקרית היא שדבש נשאר ויישאר דבש וגם תמיד יהיה מתוק וטעים אך לכל מי שתכנן לפתח את הענף חשוב להיות מקושר לתוצר מקומי עם קישור למושב או קיבוץ חקלאי שהתפיסה תישאר כמו שהייתה בעבר, כי לא נשארו לנו מוצרים שההיסטוריה והאותנטיות נשארה בהם באחוז גבוה כמו בדבש.

**מקורות - מועצת הדבש, סטורנקט, למ"ס, גור המכון לחקר הקמעונאות, נילסן